<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' קידושין פ"ה</h1>
<h2>דף יא.</h2>
המקדש גויה או שפחה או גוי ועבד שקדשו בת ישראל אין זו קדושין, אך הן כקודם קדושין. ישראל משומד שקדש (שפחה) אע"פ שעובד ע"ז ברצונו, קדושין גמורין [וצריכה ממנו גט. והמקדש חציה שפחה וחציה בת חורין אינה מקודשת גמורה] עד שתשתחרר, וכיון שנשתחררה גמרה קדושיה כקדושי קטנה שגדלה ואין צריך לקדשה קדושין אחרים. קדשה אחר אחר שנשתחררה ספק קדושין לשניהם. חציה שפחה וחציה בת חורין שקדשה עבד עברי, וחציו עבד [וחציו] בן חורין שקדש בת חורין ספק קדושין.
